הסכם גישור בין בני זוג
מדוע הסכם גישור בין בני זוג חשוב?
הסכם גישור הנו מסמך שנועד להסדיר מראש את כללי ההתנהלות בהליך הגישור בין המגשר לצדדים.
הסכם הגישור נחתם בפתיחת הליך הגישור והוא מעניק מעטה של סודיות וחיסיון לדברים הנאמרים במסגרת הליך הגישור. הגנה זו דרושה לגישור בכדי שהצדדים יוכלו נהל משא ומתן חופשי, ללא חשש שדברים שנאמרו למגשר יוכלו לשמש כנגד הצדדים בעתיד.
חשוב לציין, כי הגנה זו פרושה על פני כל סוגי התקשורת עם המגשר במהלך תקופת המשא ומתן.
מה כלול בהסכם?
בהתאם לחוק הגישור, בהסכם לניהול הליך הגישור המצוי בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, הם בעלי הדין, חותמים על ההסכם מול המגשר, ההסכם מפרט את הזכויות והחובות של הצדדים והמגשר, ומסדיר את נושא העלויות ושכר הטרחה של המגשר, ההסכם תקף עד סיום הליך הגישור.
הנושאים המרכזיים בהסכם הגישור
שיתוף פעולה
הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר.
הבחירה בגישור
ההסכמה הראשונה של הצדדים היא לבחור בגישור ובמגשר מולם יושבים. אולם, כל צד לגישור רשאי לסגת או להשהות את הגישור בכל עת, מכל סיבה שהיא.
ניהול ההליך בהגינות ותום לב
הצדדים לגישור מתחייבים לגלות ולשתף מידע אחד עם השני ועם המגשר, במטרה ליישב את בניהם בדרך של הסכמה וברצון.
חסיון הליך הגישור
כל מה שנאמר בהליך הגישור הינו חסוי ואינו מיועד לשימוש כראיה בהליכים משפטיים ולכן:
בעלי הדין - הצדדים לגישור מתחייבים לא להזמין את המגשר להעיד בבית משפט או לחייבו למסור עדות בכתב על כל מה שנאמר בגישור.
הצדדים מתחייבים בנוסף לא להציג לבית המשפט מסמכים על כל עניין שהועלה במהלך הליך הגישור.
התייעצות עם עורך דין במהלך גישור
לצדדים לגישור (גישור גירושין ובכל סוגי הגישור) קיימת הזכות להתייעץ עם עורך דין במהלך הגישור. לפי הסכם הגישור המצוי על פי התקנות, לצדדים הזכות להתייעץ עם כל אחד המהלך הגישור, ואין מניעה להתייעץ עם בעלי מקצוע, יועצים חיצוניים בכל הקשור בגישור.
הסדר הגישור
הסדר הגישור הוא התוצר של הליך הגישור הכולל את הסכמות הצדדים בגישור. במקרים אזרחיים הוא בעל תוקף משפטי כשל חוזה, אולם בענייני משפחה דרוש אישור של בית משפט (או בית דין רבני) לקבלת תוקף משפטי.
הצדדים רשאים, אך לא חייבים להעניק להסדר תוקף של פסק דין.לעיתים מתפתחת דינמיקה מסוימת המביאה את הצדדים לגשר על חילוקי הדעות שלהם בצורה כה עמוקה עד שהם אינם חשים צורך בהסכם כתוב.
הסדר גישור חייב לנבוע מתהליך הגישור עצמו. המונח האופרטיבי כאן הוא הסדר ולא חוזה. הסדר, כשאנו משתמשים במונח, משקף את המאמץ המשותף של כל הצדדים.
מה נדרש להסדר גישור נכון?
צריך להיות מובן ואמין לכל הצדדים ולעמוד בבוחן המציאות.
הסדר הגישור צריך לכבד את העקרונות של תהליך הגישור.
הסדר הגישור הוא תוצר של יחסי גומלין של שני צדדים המתכנסים ברצון כדי לפתור את הסכסוך שלהם בהנחיית מגשר מיומן.
הסגר גישור טוב מעניק מענה לצרכים שהצדדים הביעו בגישור, מגן על האינטרסים המשותפים, ומאפשר בניה מחדש של יחסי הצדדים, מתוך הכרה שזה המפתח להסכמים יעילים ומוצלחים, בטווח הקצר והארוך.
מה ההבדל בין הסדר גישור להסכם משפטי שנערך על ידי עורך דין
הסדר הגישור שונה במהותו בתוכנו, בסגנונו ובשפתו מהסכם משפטי "רגיל". זאת בשל האופי הייחודי של כל הסדר שכן הוא נוצר על ידי הצדדים עצמם כתוצאה מהסכסוך הספציפי שלהם ותהליך הגישור כפי שחוו אותו.
המגשר המנסח הסדר גישור חייב לוודא שההסדר מאוזן, מובן לצדדים, מפורט ובר ביצוע.
עריכת הסכם גישור הינה מיומנות נרכשת, המתחדדת ומשופרת על ידי מעורבות מתמשכת בעבודה כמגשר.
על פי תקנות הגישור הסדר הגישור הוא: "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור"
על פי הסכם הגישור המצוי:
- הצדדים מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו.
- הצדדים מצהירים כי הם מבינים שדינו של הסדר הגישור שייחתם כדין חוזה, ולאחר אישורו, בית המשפט מוסמך לתת לו תוקף של פסק-דין.
המגשר אינו אחראי לתוצאות הגישור או כישלון הליך הגישור
על פי ההסכם בין המגשר לצדדים, גם אם הצדדים לא מגיעים להסדר גישור, כלומר הליך הגישור נכשל, או שאינם מרוצים מהסדר הגישור, לא תהיה לצדדים עילת תביעה כנגד המגשר. כל זאת בכפוף לכך שהמגשר קיים את חובתו המקצועית לנהוג בתום לב בהליך הגישור, ולפעול מתוך כוונה לסייע לבעלי הדין ליישב את הסכסוך בניהם תוך משא ומתן חופשי.
התחייבות המגשר לאי תלות וניגוד אינטרסים
המגשר מצהיר כי אינו נמצא בניגוד אינטרסים, וכי אין לו עניין אישי או עסקי ישיר או עקיף בתוצאות הגישור או כלפי אחד מן הצדדים לגישור. המגשר מצהיר כי לא היה לו קשר מקצועי קודם לאחד מהצדדים לגישור.
המגשר מתחייב בהסכם לא לספק בעתיד שירותים מקצועיים או ייעוץ בכל הקשור לסכסוך נושא הגישור מבלי לבקש מראש את הסכמת כל בעלי הדין האחרים.
הפרת הסכם גישור עשויה להוביל לביטול תוקף ההסכם וביטול ההסכמות בין הצדדים להליך הגישור ומאפשרת פניה לבית המשפט המוסמך.
שכר טרחת המגשר
בחתימתם על הסכם הגישור, הצדדים מקבלים את שכר טרחתו וההוצאות כפי שהוצהרו בהודעת המגשר. זה יכול לכלול זמן הנדרש ללימוד מסמכים, מחקר משפטי או אחר, התכתבויות, שיחות טלפון, הכנת טיוטה להסדר גישור ומסמך סופי, כל דבר הנחוץ באופן סביר כדי להקל לקדם את הצדדים להגיע להסכמה מלאה והצלחת הליך הגישור.
נוהלי הליך הגישור
הסכם הגישור קובע נהלים לפיהם למגשר הסמכות לקבוע את מיקום התקיימות פגישות הגישור ומעודן. כמו כן, המגשר רשאי לנהל רשימות עצמיות ופרוטוקול, לתעד מסמכים, ואינו מחויב לחשוף אותן בפני הצדדים לגישור.
המגשר רשאי להתייעץ עם כל בעל מקצוע ולקבל חוות דעת של מומחה בכל הקשור בהליך הגישור. כמובן שהמגשר יפנה לבעלי המקצוע על דעתם של הצדדים.
כמו כן, המגשר יכול להציע לצדדים להליך הגישור פתרונות לסכסוך ולהציע הסדר גישור על פי שיקול דעתו ולטובת יישוב הסכסוך.
הסכם הגישור בין המגשר לצדדים הינו חלק מתהליך הפתיחה של הגישור. במסגרת תהליך הפתיחה יש למגשר משימות רבות ועליו להיות מקצועי ומיומן בכדי לבצע אותן בצורה מוצלחת.
פתיחת תהליך הגישור
מטרת שלב הפתיחה היא כפולה – ליצור הכרות עם תהליך הגישור ועם המגשר.
היעדים של המגשר בפתיחת הגישור הם:
לגרום לצדדים להרגיש נוח עמו ועם התהליך.
ליצור אוירה ולשמש מודל לתקשורת בונה, כבוד הדדי, שיתוף ועוד.
ליצור אצל הצדדים תפיסות מקדימות חיוביות (רושם ראשוני חיובי) שעשויות להשפיע על תהליך הגישור – תדמית המגשר, תדמית תהליך הגישור כרציני ומקצועי.
ייסוד יחסי עבודה עם הצדדים.
הנושאים עליהם יש לשים דגש במפגש הפתיחה
-
הצגת המגשר והרקע המקצועי שלו.
-
הכרות עם הצדדים – שמות ועיסוקים.
-
המגשר אינו שופט ואינו מכריע בסכסוך. הצדדים נוטים ליחס למגשר יכולת הכרעה כשל שופט או בורר, וזאת מתוך הכרות רבת שנים עם המערכת השיפוטית.
-
תפקיד המגשר לסייע לצדדים להידבר ביניהם באופן יעיל.
-
המגשר נייטרלי.
-
מבנה תהליך הגישור – השלבים השונים, פגישות משותפות ופגישות נפרדות, במידת הצורך.
-
סודיות וחיסיון – חובת הסודיות של המגשר כלפי כל אחד מהצדדים ושניהם ביחד. חיסיון החומרים שנוצרים במיוחד בגישור. לא ניתן להעיד את המגשר.
-
קביעת כללי התנהגות – כללים בסיסיים שנועדו לאפשר אוירה נעימה ויעילה להידברות – לא להפריע האחד לדברי השני (לרשום הערות במידת הצורך), שמירה על כבוד הדדי ועוד.
-
מתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור – אם הצדדים מעוניינים בכך, ניתן להגיש לבית המשפט את הסדר הגישור ולקבל עליו תוקף של פסק דין (גם ללא הגשת תביעה בעניין).
-
הצגת מסגרת הזמן של התהליך – משך כל מפגש, משך סביר של תהליך גישור, קצב המפגשים.
-
קביעת שכר טירחה.
-
מענה לשאלות הצדדים.
-
חתימה על הסכם הגישור.
